מענה נכון לבכי

התמודדות עם בכי – מהם סוגי הבכי השונים ואיך עונים נכון לצורך?

למה בכי של תינוקות משפיע עלינו ככה? לפני שאתה הופך להורה בכי של תינוק עשוי להיתפס כמשהו מטריד ואולי אפילו לא נעים. אתה רק רוצה להתרחק מהרעש ואולי אפילו להיעלם. כשאתה הופך להורה אתה מתייחס לבכי באופן שונה - הוא כבר לא מטרד אך הוא גורם לך לתחושת חוסר נוחות, אולי אפילו מצוקה לעיתים. אז מה זה הבכי הזה? איך מתמודדים איתו ואיך נענים לו בצורה נכונה?

ישנן גישות רבות בנוגע למהו בכי? ישנם כאלו הטוענים כי בכי הוא מנגנון של שחרור והוא חשוב על מנת לחוות פורקן. ישנם רופאים רבים המתייחסים לבכי כאלמנט חשוב בפיתוח הריאות ומערכת הנשימה. ישנם כאלו האומרים שזו הדרך של הקטנים להעביר לנו את המסר והם למדים מהר מאוד שבכי יוצר תגובה הורית וכך הם לומדים לבכות כשהם זקוקים למשהו.

אני מאמינה, כי הבכי הוא שפה. שפה ראשונית המסייעת לקטנים לדבר איתנו, אך על מנת שאנחנו נבין מה הם מבקשים חשוב שגם נקשיב לבכי ונלמד אותו כדי ללמוד ממנו.

כשהייתי בהריון קראתי ספרים רבים וניסיתי להתכונן לקראת הבאות. באחד הספרים קראתי כי לפני שמרימים את התינוק חשוב לנסות ולהבין מה הבכי שלו אומר. כשקראתי את השורות גיחכתי ואמרתי לעצמי שזה לא נשמע אפשרי, אך בפועל הבנתי כמה משפט אחד יכול להיות כל כך חכם ופרקטי. ברגע שמנסים קודם כל להבין את מקור הבכי ופועלים בהתאם למקור, במקום סתם לנסות שלל אפשרויות, התינוק רואה שאנחנו מבינים אותו - לו קל יותר וכך גם לנו והסיטואציה נפתרת מהר יותר.

אפשר לדבר על שלושה סוגים מרכזיים של בכי, בוודאי בחודשים הראשונים לחייו של התינוק: בכי של בקשה כלשהי - אוכל, מגע, בקשה להחלפת חיתול; בכי של תלונה - מציק לי, כואבת לי הבטן, היד; בכי של מצוקה - נתקעה לי הרגל, השמיכה על הפנים שלי וכו'.

על מנת להצליח לזהות בין סוגי הבכי שונים אני ממליצה לנסות ולשלבם עם איזושהי מחשבה על סדר היום (קישור לסדר יום ) מה שעשוי להקל על הזיהוי והטיפול. כך למשל, במידה ומדובר בבכי של בקשה והתינוק אכל לפני שעה, מרבית הסיכויים הם שמדובר ברצון לישון או להחליף חיתול. במידה והוא קם מהשינה לאחר 40 דקות ומאוד לא רגוע נדע שכנראה הוא מבקשה מאיתנו שנחזיר אותו לישון, כי הוא צריך לאכול עוד שעתיים.

חשוב להבין כי לא נצליח להגיע להבנה ופענוח של סוגי הבכי השונים ביום אחד, ונדרש תרגול וגיבוש סדר יום נכון. אבל, כאשר עובדים בסדר יום ומפתחים מיומנות, עוצרים ומבינים מה הצורך, קל יותר לענות עליו.

אז מתי בכל זאת נכון לאפשר לבכות? חשוב להבין כי בכי מעצם היותו שפה הוא גם הדרך של תינוקכם להגיד "קשה לי" או "נעלבתי" ולכן חשוב לתת לו מענה אך אין זה אומר שצריך לפעול על מנת למגר אותו באופן מוחלט. לדוגמא: לאחר כחודש עד חודש וחצי מהלידה חשוב להתחיל ללמד את תינוקכם לשכב על הבטן על מנת שיפתח את חגורת הכתפיים ובהמשך ידע לזחול טוב יותר ולהתפתח בקלות. רוב התינוקות לא מאוד אוהבים להישאר על הבטן זמן ממושך כי הדבר דורש מהם מאמץ מרובה. אנחנו, ההורים, יודעים שזה חשוב ולכן ננסה למצוא את רמת האתגר האופטימאלית ותמיד נראה להם שאנחנו שם איתם. נלחש להם באוזן, נלטף להם את הגב, נסתכל להם בעיניים, נדבר איתם, נאפשר להם לבכות מעט ונהפוך חזרה. בתרגול הבא נדע שהם מסוגלים לקצת יותר. הרבה פעמים ניתן לראות זאת בשלבים מאוחרים יותר כשמלמדים אותם דבר חדש או לא מאפשרים להם ממתק. הבכי הוא השפה הראשונית ולכן קל להם להשתמש בשפה הזו ברגעים הרגשיים יותר (בדומה לשפת אם) ואנחנו ההורים צריכים לתת להם מענה ברגעים הנכונים ולהיות שם עבורם גם ברגעים של למידה או אתגר אך יחד עם זאת להבין כי הבכי הוא שפה ולא מצוקה ולכן חשוב לאפשר להם ללמוד, להתפתח, לגדול גם אם לעיתים זה מתסכל, לא פשוט ומעורר בהם בכי.

ובתכלס, ברגע שנתייחס לבכי בצורה הראויה והנכונה, בגילאים הצעירים יותר ניתן מענה נכון לבכי ובגילאים המאוחרים יותר נבין כי זו שפה ודרך תקשורת יהיה לנו קל יותר להבין אותם ואולי אפילו לנו את עצמנו ונפחית באופן משמעותי את התסכול שהם ואנחנו חשים.