שינה ומחלות

איך להימנע מקשיים בשינה לאחר מחלה

אין דבר יותר מתסכל מלראות את התינוק הקטן והמתוק שלנו חולה. הוא כל כך מתוסכל ולא מבין מה קורה לו ואנחנו נותרים חסרי אונים ועושים הכל כדי להקל עליו - תרופות, לילות לבנים, ביקורים אצל הרופא ומה לא.... אחרי כמה ימים המחלה עוברת אבל הלילות הלבנים והתלות בנו שנוצרה בעקבותיהם, נשארת.

איך מתמודדים עם השינה בזמן המחלה ואיך מתמודדים עם הקושי והתלות אחרי המחלה?

לפני שנה החלטתי שאני מכניסה את ילדי התאומים לגן. כולם אמרו לי שזו טעות להכניס אותם בחורף כי הם יחטפו את כל הווירוסים האפשריים. אני לא חשבתי שהמצב באמת יכול להגיע לשם אבל בפועל המציאות לא הייתה רחוקה מכך: במשך חודשיים וחצי בכל רגע נתון אחד מהם או שניהם יחד היו חולים. הם דרשו המון תשומת לב והטיפול בהם היה לא פשוט. כל כך רציתי לעזור להם אבל, בדיעבד אני יודעת לספר שדווקא לעיתים כשמקלים יותר מדי זה רק מקשה עליהם.

כשילדינו חולם זה בדיוק הזמן בו אנחנו כהורים צריכים לגלות הרבה גמישות כלפיהם. לתת יותר תשומת לב, לוותר על סדר היום אליו התרגלו ולהרדים ברגע שהם מראים עייפות. תינוקות וילדים ישנים הרבה בזמן ההתמודדות עם מחלה ולכן חשוב לאפשר להם לישון במהלך היום גם אם זה לעיתים בא על חשבון הלילה, הכל על מנת להקל עליהם בקושי שלהם. אך חשוב שנבחן - מה הם באמת צריכים?

לעיתים רבות אני שומעת שהורים מעבירים את התינוק לישון איתם במיטה כשהוא חולה או שהם יושבים לידו עד שהוא נרדם כי הם מרגישים שהוא זקוק להם. זה לגמרי מובן ונכון שצריך להקל עליהם, אך יחד עם זאת צריך לבחון שני דברים: 1. כמה באמת התינוק זקוק לגמישות הזו 2. מהי רמת הסתגלנות שלו - מה יידרש ממנו ומאיתנו ההורים על מנת לחזור לשגרה לאחר שתסתיים המחלה?

פעמים רבות מחלה יוצרת תקופה של שינויים והרגלים זמניים שלעיתים רבות מתקבעים וקשה מאוד להחזיר את המצב לקדמותו. הורים רבים מדווחים כי לפני המחלה הילד שלהם הלך לישון באופן עצמאי אבל עכשיו הכל השתנה ולא יודעים איך לחזור למוטב. אז למה זה קורה? תינוקות מטבעם הם יצורים הישרדותיים. הם תמיד יחפשו את הדרך הקלה ביותר להסתדר, זו שדורשת מהם כמה שפחות משאבים. מבחינתם לישון עם ההורים זה קל יותר מאשר לישון לבד; להירדם בנדנוד או עם מגע של אחד ההורים או לקבל 3 בקבוקי חלב באמצע הלילה הרבה יותר נחמדים להם ומקלים עליהם את ההרדמות בין מחזור למחזור. להם אין את היכולת הרחבה להבין כי כל אלו בסופו של דבר מקשים עליהם ומונעים מהם שינה רציפה. ולכן, כל מה שניתן להם שיקל עליהם הם ייקחו בשמחה ולאו דווקא ירצו לחזור למצב הקודם שדורש מהם להיות יותר עצמאיים ו"לעשות" את העבודה בעצמם.

על מנת לא להגיע למצב הזה צריך לבחון את היכולות שלכם כהורים בהצבת גבולות ואת היכולות של ילדיכם לחזור לשגרה לה היו רגילים ולפי שני הפרמטרים האלו להפעיל את מידת הגמישות. במידה ואתם יודעים כי יש בכם את היכולת להציב את הגבול ולהחזיר לשגרה, תאפשרו ותהיו גמישים בהתאם לצרכים של ילדיכם ובהתאם לקושי, אך ברגע שהמחלה עוברת חוזרים לשגרה. איך עושים זאת? אם הילד עבר באיזשהו שלב של המחלה לישון במיטה של ההורים - מקבלים החלטה שהיום, אחרי שהבריא, לא משנה מה קורה, הילד חוזר לישון במיטה שלו. גם אם זה אומר לילה לבן שבו אנחנו מחבקים, מרגיעים, מרימים, מורידים, מלטפים - הכל אפשרי ליד המיטה שלו אבל למיטה של ההורים הוא לא נכנס. ברגע שתהיו עקביים, תכילו את הקושי ותהיו שם עבורו אך יחד עם זאת תבהירו לו שהלילה הוא ישן במיטה שלו הוא יתרצה ותוך יומיים-שלושה הוא אכן יבין שאין לו ברירה והוא יחזור למיטה שלו. במידה ומדובר בגילאים בוגרים יותר, כאשר הילד כבר מבין, תסבירו לו שאפשרתם לו להיכנס למיטה כי הוא היה חולה ועכשיו הוא בריא ולכן חוזר למיטה שלו, כל אחד למיטתו הוא. לעיתים קורה מקרה דומה כאשר הילד משלשל או לא אוכל ואנחנו מוסיפים לו בקבוק חלב בלילה והוא מצידו מהר מאוד נהנה מהשינוי ולכן, לא כל כך מעוניין שהוא ייפסק על אף שאין בו צורך והוא גורם להתעוררויות מיותרות. גם במקרה הזה, מחליטים שהיום אין יותר חלב. גם אם בסופו של דבר הוא יירדם על הידיים באמצע הלילה, יום למחרת הוא כבר יירדם עם ליטוף ומהר מאוד יחזור ליהנות מלילה מלא ללא הפרעות.

במידה ואתם יודעים על עצמכם שלא קל לכם להחזיר לשגרה ולהציב גבולות ברורים, תנסו להימנע או להפחית סיטואציות שיביאו אתכם לכדי התמודדויות שכאלה. תנסו לא ליצור הרגלים מיותרים שיקשו עליכם ועל ילדיכם בהמשך. אם אין צורך שתשבו לידו עד שנרדם כי מעולם לא עשיתם זאת, אין טעם לעשות זאת כי הוא לא בהכרח זקוק לזה. במידה והתעורר בלילה ולא ביקש חלב אין סיבה לפתח הרגלים שלא היו עד כה אלא אם כן אתם מרגישים שלא אכל מספיק במהלך היום. גם אם הוא מתעורר במהלך הלילה, עשו הכל כדי שיחזור לישון במיטתו במקום להעביר אותו למיטתכם.

כהורים, חשוב תמיד לבחון את היכולות שלנו ואת היכולות של הילדים שלנו ולגלות גמישות בהתאם ליכולות ולסגנון ההורות. בזמן המחלה נכון ואף חיוני לגלות גמישות ולהקל עד כמה שניתן אך יש לעשות זאת בהתאם לצרכים האמיתיים של התינוק והיכולות שלכם ולא לפתח הרגלים מיותרים שלאחר מכן יהיה לו ולכם קשה להיגמל מהם.

מה שטוב הוא שהחורף בסוף נגמר ואיתו נגמרים גם רוב הווירוסים...:)

תהיו בריאים ולילה טוב!