עימותים עימותים עימותים.
יהב ותום הגיעו בשעה טובה לגיל שנתיים הנפלא! גיל שמתבטא בעיקר ברצון שלהם לעשות את הדברים בעצמם! אני רוצה לנעול להם נעלים והם מצידם " לבד!". אני רוצה לעזור להם לרדת במדרגות והם צועקים לי " לבד!". אני מנסה להיענות לרצון העז שלהם בעצמאות גם אם זה לוקח הרבה יותר זמן ממה שתכננתי אך אני יודעת שאין לי ברירה אלא להיות סבלנית ולאפשר להם לעשות את הדברים בדרך שלהם ולאפשר להם ללמוד. אך לעיתים אין לי ברירה אלא לקחת את המושכות בידיים ואז לרוב מגיע התסכול מצידם וגם מצידי. ההתנגשות הזו לא מתרחשת הרבה בביתנו אך בחודשים האחרונים העימות הזה מגיע לשיאו בזמן צחצוח השיניים....
רופאת השיניים הבהירה לי כמה חשוב לצחצח להם שיניים פעמיים ביום כדי להימנע מעששת וחורים בשיניים, ישר הבנתי שהאחריות היא עלינו ואנחנו חייבים לדבוק במטרה. אך למעשה במשך הרבה מאוד זמן אני מרגישה שמתנהל בבית מאבק והדברים פשוט לא נרגעים. הם מצידם כבר לא רוצים בכלל לצחצח שיניים, הם רק רואים את המברשת ומתחילים לרוץ ואני מצידי נשארת מתוסכלת ונאלצת לעשות זאת בכוח אפילו שאני יודעת שאני עושה זאת לטובתם ולטובת השיניים שלהם - אבל בפועל לנו רע , להם רע ולא נראה שיפור אמיתי באופק.
יום אחד הבנתי שאני חייבת לעשות שינוי, אני חייבת לגרום להם לאהוב לצחצח שיניים ולהפוך את החוויה לחיובית. אבל איך? דבר ראשון שחררתי - שבוע שלם לא מתערבים בצחצוח שיניים. לא "עוזרים" כמו שאני מנסה להגיד להם כל הזמן. מאפשרת להם לצחצח בדרך שהם רוצים גם בידיעה שהם יעשו עבודה לא משהו... ואז רגע לפני שהתייאשתי הגיע הפתרון המושלם! אני תמיד מופתעת כמה פוסט שאמא מסוימת כותבת בפייסבוק יכול לחולל שינוי. אני לא מכירה את האמא הזו אבל היא בהחלט שינתה לי את חווית צחצוח השיניים בבית! היא כתבה משהו מאוד פשוט.
תהפכי את הצחצוח למשחק - בזמן צחצוח השיניים תסתכלי להם לתוך הפה ותגידי " מה זה? מי נמצא בפה? מה זה חתול? אוי החתול בורח , בוא נמצא אותו? "ואז להיעזר במברשת כדי למצוא אותו. "אוי החתול מתחבא מאחורי השן והוא ממש מלוכלך, בוא ננקה אותו". הילד כל כך מוקסם מכך שיש סיכוי שיש לו חתול בפה שהוא מתרגש מכך שאמא מצחצחת לו את השיניים. " איזה כיף החתול נקי והוא כבר לא מתחבא מאחורי השן, עכשיו נעים לו". כל יום יש חיה אחרת בפה וכל יום יש התרגשות גדולה סביב "משחק צחצוח השיניים". עם הזמן שדרגתי והתחלתי לשאול אותם מי מתחבא היום מאחורי השן. בהתחלה הם הסתכלו עלי בחיוך מבויש ומהר מאוד פתחו פה גדול כדי שאמצא את החיה ואנקה אותה. הבוקר לתום היה דג אדום בפה שניקינו במרץ וזאת לאחר שהוא מעולם לא הסכים לפתוח את הפה בשביל לצחצח את השיניים - היום הוא עושה זאת בשמחה.
מכל החוויה הזו נזכרתי כמה שעימותים לא עובדים. כשאנחנו מרגישים שאנחנו מוציאים המון אנרגיה על פעולה מסוימת - כניסה אמבטיה, ארוחת ערב, התארגנות בבוקר לגן או כל פעולה יומיומית חשוב לעשות קאט ולהבין איך אפשר לעשות זאת בדרך שונה ונעימה יותר. דרך מדרבנת, מעצימה שתשרת את המטרה. אין ספק שלעיתים צריך להפעיל את הדמיון אך גם לקחת רעיונות מאמהות אחרות זה מצוין. פוסט קצר של אמא אחת בפייסבוק יכול לשנות כל כך הרבה. אז לאמא ההיא - תודה לך ששינינו לנו את חווית צחצוח השיניים והפכת אותה למשחק נהדר. ולכל האמהות שמשתפות את התובנות שלהן איזה כיף לנו שיש לנו אתכן.